מהי הדבקה לפרספקס
הכל התחיל, כשתעשיית המסגור פשוט לא סיפקה את הסחורה.
אוקי, זה היה פתיח דרמטי – האמת היא שאמנים מסוימים חיפשו דרך להבליט את התמונות שלהם. בייחוד אם מדובר בתמונות מעוררות רושם – מה יכול לתמוך ברושם הזה, כדי להיות לכדי אפילו יותר רושם?
הדפסה על פרספקס
התשובה הפשוטה הייתה הדבקה על פרספקס, שכבר נתאר את משמעותה. הדפסה על פרספקס, היא למעשה הדבקה על דיבונד, כחלק מהותי בתהליך. הסיבה שזה משנה, היא שפרספקס, זה חומר עדין יחסית, זכוכיתי – בעוד שדיבונד זהו חומר קשיח יחסית, מאובטח. את החלק הזה, דיבונד – אנחנו תולים על הקיר. ולא סתם תולים על הקיר – תולים כסנטימטר או קצת ממנו – כלומר, התמונה – תלויה באוויר, צפה לה מן הקיר. זה נקרא גם Face Mounting. מסיבה דיי פשוטה, יש mounting, כלומר – משהו שנתלה (mounting, כמו mounting on a horse – לעלות על הסוס) על גבי דבר מסוים. על גבי face, או פני הקיר. באנגלית זה נשמע טוב יותר – בעקרון, Face Mounting מתייחס ליכולת של תמונה לצוף מעל פני השטח שלה, כמו בביטוי של לעלות על הסוס – מלפני כמה שורות – להיות במרחק מה מן האדמה, או במרחק מה מן הקיר – או כך אפשר לדמיין זאת כדי לנסות להבין את מהות הביטוי (Face Mounting).
הדבקה לפרספקס - תמונה צפה על הקיר
הסיבה שזו בכלל פונקציה שאנחנו מציינים במהלך השורות הללו – היא כי אם נסתכל על תמונות של Face Mounting, כאלו שנתלו באופן שצף במידת מה מהקיר – נגלה שזה מוסיף אפקט שאני יכול לקרוא לו מאוד חדשני ומעניין.
התמונה אינה תלויה על הקיר, אלא צפה מרחק מה ממנו – נהדר.
מהי שכבת לפרספקס ?
פונקצית ה-Face Mounting נכנסת ברובד הדיבונד האחורי. כלומר, שכבת הדיבונד האחורית של תמונת הפרספקס. כך שכבר מתחילה להיווצר לנו תמונה של התהליך. יש לנו כמה שכבות. שכבה ראשונה היא הפרספקס, (הנקרא גם plexiglass, והתמונה עצמה נקראת Plexiglass Photo, או Photo Plexiglass). כך שהשכבה הראשונה של מה שנקרא Photo Plexiglass היא הפרספקס, והשכבה השנייה – היא התמונה עצמה. כן, התמונה עצמה נטועה בין השכבות, כשהראשונה מביניהן היא הפרספקס.
מה שזה בעצם עושה, זה מעניק הגנה לתמונה – היא הרי נמצאת מאחורי שכבת מגן, שכבת זכוכית – שבמקרה זה, שכבת הפרספקס, כחלק מה- Photo Plexiglass שלנו, מה שנקרא, יכולה להיות יותר חזקה ועמידה (כמדווח), מזכוכית חוסמת ברמת הסטנדרט, או כך מדווח, לכל הפחות. אם כך, ה-Photo Plexiglass שלנו מתחילה עם שכבת הזכוכית, שעוטפת להגנה ותחימה – את שכבת התמונה. אלו כבר שכבות 1, ו-2. כשהדיבונד, כן, הדיבונד, היא השכבה השלישית. התמונה מתחילה להתבהר, האין היא?
הדבקה לפרספקס - כמה שכבות ?
עכשיו, מה הסיפור עם השכבות? למה שמישהו ישקיע את הזמן בהדפסה של תמונות על גבי כל העניין הזה, כלומר, מה הטעם בהדפסה של תמונות כך, איך הדפסה שכזאת משרתת טעמים של אמנים, בצורה זו או אחרת? הרי, מדובר כאן בהדבקה של שכבות. הדבקה זו של שכבות מעניקה אפקט מסוים, להדפסה הכללית, הדפסה שנוצרה עבור אמן מסוים, כנראה בתחום הצילום, העיצוב והאדריכלות- שרצה להשתמש במערך הפרספקס לטובת הדפסה יוצאת מן הכלל – הדפסה שניתן להציג בתערוכות. אם זה אמן צילום, אז ההדפסה מיועדת כנראה לתערוכות, גלריות, מוזיאונים וכו'. ואם האמן, הוא יותר בכיוון של מעצב פנים, ו/או אדריכל – ההדפסה מיועדת כנראה לטובת חללים ציבוריים, או פשוט הדפסה שמוסיפה איזשהו מגע מעניין לחלל פרטי.
בכל אופן, ההדבקה הכוללת של השכבות האלו יוצרת תמונה מעניינת. ההדבקה הרי כוללת הדבקה של 3 שכבות יחדיו – התמונה עצמה, שהיא הדבר שרוצים להציג – שכבת הפרספקס – שהיא השכבה שמשפיעה על התמונה עצמה לחדות ורושם מסוים המתבטא מתוכה. ולבסוף, ההדבקה עצמה כוללת גם את השכבה השלישית – הדיבונד, שהיא השכבה הקשיחה, כאמור – זו שבאמת תולים על הקיר – כך שהתמונה עצמה נתלית ממנו – והאפקט אף מועצם לחזות מעניינת, לפחות מבחינת חוש הטעם של כותב שורות אלו.
תודה על הקריאה. בסטודיו ברומייד תוכלו למצוא פתרונות הדפסה: הדפסה דיגיטלית על קנבס, הדפסת למדה
